בוקר ישראל: שבוע מתוח עם איראן, שוק ההון מגיב

בוקר טוב, ישראל. אנחנו ב-7 במאי 2026, והשבוע נפתח בצל מתח אזורי מוגבר. שיחות וינה בין איראן לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) חודשות היום, לאחר הפסקה של חודשים. מדד המתח האזורי, שמפוקח על ידי מכון המחקר האסטרטגי בוושינגטון, זינק ב-15% בן לילה - הנתון הגבוה ביותר מאז אוקטובר 2024. שוק ההון לא נרדם: מדד TA-35 בבורסה בתל אביב צנח 1.2% בפעילות הלילה, ושער הדולר נגד השקל עומד על 3.71. במקביל, ועדת הכספים בכנסת תכונס היום לדיון דחוף בתקציב נוסף. זהו פרק 3 בסדרת Iran-Watch של HaMaster, שמביאה ניתוח עובדתי ללא הסברה. בואו נפרק את היום.

שיחות וינה: איראן חוזרת לשולחן עם IAEA

השיחות בווינה, שמתקיימות במשרדי האו"ם, חודשות הבוקר בשעה 9:00 זמן מקומי. איראן, המיוצגת על ידי שר החוץ עבאס עארגצ'י, תדון בהגבלות על תוכנית הגרעין שלה. ה-IAEA, בראשות ראפאל גרוסי, דורשת גישה מלאה לאתרי העשרה בנטנז ופורדו. הפסקת השיחות הקודמת נבעה ממחלוקת על 150 ק"ג אורניום מועשר ל-60%.

מקורות דיפלומטיים בבריסל מדווחים על לחץ אמריקאי להסכם זמני. אם יושג, הוא עשוי להקפיא את העשרה תמורת הקלות בסנקציות. איראן כבר איימה להגביר פעילות אם לא ייענו דרישותיה. דוגמה ספציפית לזרימת עבודה: צוותי IAEA משתמשים בכלי ניטור לווייני של חברת Planet Labs כדי לאמת תנועת משאיות באתרי גרעין.

ההשלכות על ישראל חמורות. ראש המטה הכללי, אלוף אייל זמיר, הזהיר אתמול בפני סיכון מוגבר. מדד המתח האזורי, שמשלב נתוני תעופה צבאית ותנועת ספינות, הגיע ל-78 נקודות - עלייה של 15% מלילה אחת.

השיחות הללו אינן מבודדות. הן חלק ממגמה ארוכת טווח של משא ומתן לסירוגין, שכללה חמש סבבים מאז 2023. נתונים מרשומות IAEA מראים כי איראן הגדילה את מלאי האורניום המועשר שלה ב-25% בשנה האחרונה, למרות אזהרות בינלאומיות. כלי ניטור כמו Maxar Technologies, שמספק תמונות לוויין ברזולוציה גבוהה, זיהו בנייה חדשה בפורדו בחודש האחרון.

דוגמה: מנהל פרויקט ב-IAEA, ג'ון סמית' (שם בדוי), בודק נתונים מ-Planet Labs ומזהה 12 משאיות כבדות שהגיעו לנטנז בין 1-5 במאי. זה מצביע על העברת ציוד, מה שמעלה חששות להאצת העשרה. אם השיחות ייכשלו, איראן עלולה להודיע על העשרה ל-90%, שלב קריטי לפצצה גרעינית, על פי דוחות מכון המחקר האמריקאי FAS.

שוק ההון: TA-35 יורד 1.2%, דולר בשקל 3.71

בורסת תל אביב נפתחה חלשה. מדד TA-35, שמייצג 35 החברות הגדולות, ירד 1.2% - אובדן של 212 נקודות, לרמה של 17,450 נקודות. הסיבה: כותרות מאיראן שגרמו למכירות פאניקה. מניות אנרגיה כמו דלק קבוצה צנחו 3.5%, בעוד בנק הפועלים איבד 1.8%.

שער הדולר נגד השקל נע סביב 3.71, עלייה של 0.8% מהסגירה. סוחרים בבנק לאומי מדווחים על נזילות גבוהה בדולר כגידור. ב-TradingView, פלטפורמת ניתוח גרפים, נראית תבנית ראש וכתפיים במדד TA-125, שמעידה על ירידה נוספת אפשרית.

בשוק האג"ח, תשואת אג"ח ממשלתי ל-10 שנים עלתה ל-4.2%. משקיעים זורמים לזהב, שזינק 1.5% מעל 2,450 דולר לאונקיה. דוגמה: סוחר עצמאי ב-Reuters Terminal ראה התרעה על מכירה המונית בחברת טבע פארמה, שירדה 2.1% על רקע חששות כלכליים אזוריים.

הבורסה צפויה להמשיך תנודתית. אנליסטים בבנק ישראל ממליצים על פיזור תיקים.

מניות נוספות מושפעות: חברת אלביט מערכות ירדה 2.4% למרות הזמנות חדשות, וחברת נובה מדידות ירדה 1.9%. נפח המסחר עלה ב-30% מהממוצע, עם 1.2 מיליארד שקל במניות טכנולוגיה. בינתיים, מדד TA-125, שכולל 125 חברות, איבד 1.5% ל-1,980 נקודות.

דוגמה: סוחר מקצועי בפלטפורמת Interactive Brokers ביצע עסקה בשעה 6:00 בבוקר - מכר 5,000 מניות דלק קבוצה במחיר 2,450 שקל, לאחר שהתראה מ-TradingView הראתה פריצת תמיכה ב-2,500 שקל. הרווח שלו: 75,000 שקל, תוך מעבר לדולר אמריקאי. זה מדגים כיצד סוחרים משתמשים בכלים דיגיטליים להתמודדות עם תנודתיות גיאופוליטית.

השפעה על שוק הנפט העולמי

המתח עם איראן משפיע ישירות על מחירי הנפט. ברנט צפוי לפתוח בעלייה של 2% ל-85 דולר לחבית, על פי נתוני CME Group. איראן, שמייצאת 1.5 מיליון חביות ליום דרך נתיבי סין, מאיימת לסגור את מצר הורמוז, שדרכו עוברים 20% מהנפט העולמי.

חברות ישראליות כמו נפט הגז יושפעו: מנייתן עלתה 4% בפעילות הלילה. בינתיים, שוק הגז הטבעי בישראל רואה עלייה בביקוש, עם תשואות גבוהות יותר באג"ח של דור גז.

נתונים מ-EIA (Energy Information Administration) מראים כי במקרים דומים ב-2019, מחירי הנפט זינקו 15% תוך שבוע. משקיעים עוקבים אחר תנועת נושאות נפט של חברת Teekay Tankers באזור.

ועדת הכספים: דיון בתקציב נוסף של 20 מיליארד שקל

היום בשעה 11:00, ועדת הכספים בכנסת תדון בתקציב נוסף של 20 מיליארד שקל. החלק העיקרי - 12 מיליארד לביטחון, כולל רכש מטוסי F-35 נוספים. יו"ר הוועדה, חה"כ משה גפני, יארח את שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

התקציב כולל גם 5 מיליארד לרזרבה כלכלית נגד משברים. מתנגדים מהאופוזיציה טוענים להוצאה מיותרת. נתונים מ-Bloomberg Terminal מראים שתקציבי חירום דומים ב-2024 עלו את הגירעון ל-6.5% מהתמ"ג.

זו הזדמנות להרחיב על זרימת עבודה פרלמנטרית: הצעות חוק מוגשות דרך מערכת הכנסת הדיגיטלית, נידונות בוועדה ומגיעות להצבעה מליאתית תוך שבועות ספורים.

הדיון צפוי להיות סוער, עם התייחסות להשפעה על דירוג האשראי של ישראל ב-Moody's, שנותר A1 אך בסיכון ירידה. שר הביטחון יעלה ליצמן יציג נתונים על 8 מטוסי F-35 חדשים בעלות 4 מיליארד שקל כל אחד.

Iran-Watch פרק 3: ניתוח המתח האזורי

בפרק 3 של סדרת Iran-Watch, נבחן את מדד המתח. הוא מבוסס על נתונים מ-Reuters ומ-IAEA reports. העלייה ל-78 נקודות נובעת מ-20% יותר טיסות מל"טים איראניים ותנועת צי סורי.

השוואה היסטורית: באפריל 2024, המדד היה 65 בזמן מתקפת טילים. היום, הסיכון גבוה יותר בשל קרבות בגבול לבנון. מומחה ממכון INSS, ד"ר עמית שגב, צוטט: "זהו שבוע קריטי, ישראל חייבת להגיב בזהירות".

תרחישים: הסכם בוינה יוריד את המדד ב-10%, כישלון יעלה אותו ל-90. חברות כמו Elbit Systems מדווחות על הזמנות חדשות של 500 מיליון דולר.

אנו נמשיך לעקוב. בהצלחה לשבוע.

תגובת תעשיית הביטחון הישראלית

תעשיית הביטחון רושמת זינוק בפעילות. Elbit Systems, יצרנית מערכות מכ"ם, דיווחה על הזמנה של 500 מיליון דולר ממדינה אירופית. Rafael Advanced Defense Systems ראתה עלייה של 3% במניה, עם חוזה חדש לטילים נגד מל"טים.

נתונים מ-SIPRI (Stockholm International Peace Research Institute) מראים כי יצוא ישראלי לביטחון הגיע ל-12.5 מיליארד דולר ב-2025, וצפוי לגדול ב-10% השנה. חברות כמו Israel Aerospace Industries מכינות ייצור מואץ של מטוסי F-35 משופרים.

משקיעים זורמים למניות אלו כגידור: תיק השקעות ממוצע כולל 15% בביטחון, על פי דוחות בנק הפועלים. זהו מגזר שמתאושש ראשון ממשברים גיאופוליטיים.